איך חותכים אננס: מדריך לסכין, לליבה ולעיניים
איך חותכים אננס בלי לזרוק חצי ממנו: סדר הפעולות עם הסכין, הטריק לעיניים באלכסון, מה לעשות עם הליבה ואיך שומרים את הפרוסות טריות.
מתי העונה של אננס ולמה הוא נמצא במדף כל השנה? חלון הטעם הטוב באביב, החודשים החלשים בסתיו, ולמה אננס לא ממתיק אחרי הקטיף.

אננס יש במדף כל השנה, ולכן השאלה מתי העונה של אננס נשמעת בהתחלה מיותרת. היא לא. מי שקנה אננס באוקטובר ואחר כך אחד באפריל מכיר את ההבדל: אותו מחיר, אותה קליפה, וטעם אחר לגמרי. בעונה החלשה האננס לא נעלם מהמדפים. הוא פשוט נעשה חמצמץ, מימי וחסר ריח.
כמעט כל האננס שנמכר בארץ מיובא — רובו מקוסטה ריקה, וחלק מאקוודור, מגאנה ומהפיליפינים. אלה אזורים קרובים לקו המשווה, ובהם השתילה נעשית במחזורים מדורגים לאורך כל השנה, כך שתמיד יש מטע שנמצא בקטיף. זו הסיבה שהפרי לא נעלם מהמדף אף פעם.
אצלנו בשוק עוטף רוב הארגז מגיע מחקלאים במרחק נסיעה קצרה, והאננס הוא אחד היוצאים מן הכלל שאין להם מקבילה מקומית. בדיוק בגלל זה שווה להכיר את לוח השנה שלו: הוא לא של החקלאות הישראלית, אבל הוא קיים.
בארצות הגידול המרכזיות העונה היבשה נמשכת בערך מדצמבר עד אפריל. פרי שגדל ומבשיל בתקופה יבשה סופג פחות מים ומרכז יותר סוכר. האננס הזה מגיע לישראל בשבועות שאחרי הקטיף, והחלון שבו הוא נמצא על המדף הוא בערך מרץ עד יוני. התשובה המעשית לשאלה מתי העונה של אננס היא חלון של כמה חודשים, לא חודש אחד.
איך זה נראה בפועל: הקליפה צהובה לעומק ולא רק בבסיס, הפרי מרגיש כבד ביחס לגודל שלו, והריח המתוק בחלק התחתון עולה גם בלי להתכופף אליו. זו גם התקופה שבה שווה לשים אננס שלם בסל פירות לחברות או באירוע: הוא עומד יפה על הצלחת ולא מאכזב בטעם.
אננס באמצע החלון הזה גם מחזיק על האש. פרוסות בעובי סנטימטר וחצי על גריל חם, שתי דקות לכל צד, יוצאות עם קרמל בקצוות בלי גרגר סוכר מוסף. מחוץ לעונה עדיף לוותר על הרעיון: פרי חמצמץ רק נעשה חמוץ יותר בחום.
בסתיו אזורי הגידול עוברים את עונת הגשמים. הצמח לוקח מים, הפרי גדל מהר, ורמת הסוכר בו יורדת. התוצאה מגיעה למדף הישראלי בפיגור של כמה שבועות — בערך מספטמבר עד נובמבר — כאננס גדול ויפה למראה שהטעם שלו חלש וחומצי.
מה עושים בחודשים האלה? קונים פחות אננס ויותר ממה שבאמת בעונה כאן: ענבים, תאנים, רימונים, תמרים ואפרסמונים. זו התקופה החזקה בשנה לפירות מקומיים, וחבל לבזבז אותה על פרי טרופי בינוני.
בננה, אבוקדו ואפרסק ממשיכים להבשיל אחרי הקטיף. האננס לא. הסוכר בו נוצר בצמח, ומרגע שחתכו אותו מהגבעול הכמות קבועה. מה שקורה על השיש בבית הוא ריכוך של הבשר ועלייה בחומציות, לא המתקה.
מכאן שהעונה קובעת את הטעם כבר ברגע הקנייה. אננס חלש לא יתקן את עצמו בשלושה ימים על השיש, וגם הטריק המפורסם של להעמיד אותו הפוך על הקרקפת לא מוסיף לו סוכר — הוא רק מפזר את המיץ שכבר יש בו לכיוון הראש.
כמעט כל האננס שמגיע לישראל היום הוא מזן MD2, שמשווק בשם "גולד". הוא צהוב בהיר, פחות סיבי ומתוק יותר מהזן הוותיק Smooth Cayenne, ובעיקר יציב יותר בהובלה ארוכה. לצדו מופיע לפעמים אננס קטן בגודל כף יד, מזן ויקטוריה: יקר לקילו, מתוק מאוד, והלב שלו רך מספיק כדי לאכול אותו. בחודשים החלשים דווקא הפרי הקטן הזה נותן תוצאה טובה יותר, אם מצאתם אותו.
מגדלים כאן אננס, בהיקפים קטנים מאוד. הגידול דורש כשנה וחצי עד שנתיים מהשתילה ועד הפרי הראשון, והצמח רגיש לקור, ולכן הוא נשאר גידול נישה ולא הפך לענף מסחרי. אם נתקלתם באננס מקומי ביריד חקלאים, שווה לטעום. רק אל תצפו לראות אותו שם בקביעות.
אננס שלם נשמר בטמפרטורת החדר שלושה עד ארבעה ימים, ואחרי החיתוך הוא עובר למקרר בכלי סגור לעוד כשלושה ימים. את שאר הארגז השבועי אפשר להזמין בחנות של שוק עוטף.
החלון הטוב הוא בערך מרץ עד יוני. הפרי שמגיע בחודשים האלה נקטף בעונה היבשה בארצות הגידול והוא מתוק יותר. בספטמבר עד נובמבר האיכות הממוצעת נמוכה.
לא. הוא מתרכך ונעשה חמוץ יותר, אבל כמות הסוכר בו לא עולה אחרי הקטיף. פרי שנקנה חמוץ יישאר חמוץ.
כי הוא גדל בעונת הגשמים באזור הגידול. הצמח סופג מים, הפרי מתנפח והסוכר מדולל. זה חוזר על עצמו כל שנה באותם חודשים.
שלושה עד ארבעה ימים בטמפרטורת החדר, הרחק משמש ישירה. אחרי החיתוך במקרר, בכלי סגור, עד שלושה ימים. אל תחזיקו אננס שלם במקרר לאורך זמן; הקור פוגע בטעם ובמרקם.
לא זורקים אותו. חום ומלח מאזנים חומציות: פרוסות על גריל או בתנור עם קורט מלח, או מרינדה לעוף. בסמות'י עם בננה בשלה או עם מנגו הוא כמעט לא מורגש.
החנות של שוק עוטף שולחת פירות וירקות מחקלאי העוטף — נקטפים בסמוך למשלוח ומגיעים עד הבית.