סיכום שנת התוצרת: המצטיינים של כל עונה
שנה שלמה של תוצרת טרייה היא מסע מתגלגל של טעמים, צבעים וריחות. כל עונה מביאה איתה את הכוכבים שלה, את הפירות והירקות שנמצאים בשיא הבשלות, האיכות והכדאיות.…
קטיף עצמי בשדות הפך בשנים האחרונות לאחת מהאטרקציות המשפחתיות הפופולריות בארץ. במקום לראות פירות וירקות במדפים סטריליים, יוצאים לשדה האמיתי, מתחברים לאדמה…
קטיף עצמי בשדות הפך בשנים האחרונות לאחת מהאטרקציות המשפחתיות הפופולריות בארץ. במקום לראות פירות וירקות במדפים סטריליים, יוצאים לשדה האמיתי, מתחברים לאדמה ומלקטים בעצמכם מה שתאכלו. החוויה משלבת הנאה משפחתית, חיבור לטבע, חינוך לערכי החקלאות הישראלית והנאה אמיתית מאוכל טרי במיוחד.
יש משהו קסום בלעמוד באמצע שדה תות, להריח את הניחוח של הפרי הבשל, להושיט יד ולקטוף תות שהבשיל באותו הבוקר ולשים אותו בפה. הטעם הזה לא קיים בשום מקום אחר. תותים מהשדה הם בעלי טעם ואקטר חרסיני שמתעלם בכל מסע שינוע, אבל הם נשארים במלואם כשמכניסים אותם לפה ישר מהצמח.
בנוסף, הפעילות עצמה היא חוויה. הליכה בין שורות, קימה עם דליים, גילוי של פירות נסתרים, השוואה בין פירות בשונים. כל אלה הופכים את הזמן בשדה לאינטרקציה פעילה עם הטבע ולא רק לטיול פסיבי.
קלנדר הקטיף בארץ עשיר מאוד. באביב מקלפים תותים, אפונה, פולים ולעיתים גם פירות יער. בקיץ זה הזמן של אבטיחים, מלונים, ענבים, אפרסקים, נקטרינות ושזיפים. בסתיו רימונים, תפוחים ופירות פסיון. בחורף הדרים מסוגים שונים: תפוזים, מנדרינות, פומלות, גרייפפרוטים.
חשוב לבדוק מראש מה זמין באותה עונה ובאותו אזור גיאוגרפי. אזורי דרום הארץ מספקים אופציות שונות מאזורי צפון או מרכז. בירקות מהעוטף אפשר ללמוד על העונות החקלאיות באזור עוטף עזה ועל המשקים שמציעים שם קטיף עצמי, ולתאם ביקור בהתאם.
הכנה נכונה יום אחד מראש מבטיחה חוויה נעימה. בגדים שמגנים מהשמש: מכנסיים ארוכים, חולצה עם שרוול ארוך אם השמש חזקה, כובע רחב שוליים, נעלים סגורות. שמש לחות עם פקטור הגנה גבוה. בקבוקי מים בשפע, מים יותר ממה שחושבים שצריך. חטיפי אנרגיה לילדים.
גם ציוד עצמי מומלץ. כובע נוסף לכל ילד, מטפחות לניקוי ידיים, שקיות ניילון לקליטת הפירות אם החווה לא מספקת. תיק גב עם פילטר מים אם השדה רחוק מנקודות מים. אסור לשכוח מצלמה לתיעוד הרגעים המיוחדים שהילדים בטח יזכרו לכל החיים.
קטיף עצמי הוא פעילות שדורשת התנהגות מכבדת. השדה הוא מקום עבודה, ולא רק אטרקציה. החקלאים שמירים על הצמחים כל השנה, וצריכים שהשדה יישאר במצב טוב גם אחרי הקטיף. אסור לשבור ענפים, לדרוך על צמחים, להשליך פסולת. צריך לקטוף בעדינות, להשאיר את הצמחים בריאים להמשך גידול.
גם מבחינת בחירת הפירות יש הנחיות. בוחרים פירות בשלים שצבעם מלא, ריח טוב, מרקם נכון לסוג. לא מורידים פירות נוויים שעוד צריכים זמן להבשיל. עוקבים אחר הנחיות החקלאי לגבי השיטה הנכונה של הקטיף לכל ירק. הילדים צריכים להיות מודרכים ולא לרוץ פרא.
פירות וירקות שנקטפים בעצמכם ונאכלים תוך שעות הם בעלי ערך תזונתי מקסימלי. ויטמינים מסוימים מתדלדלים מהר אחרי הקטיף, ולכן צריכת פרי באותו יום נותנת את הערך הגבוה ביותר. תות שנקטף ונאכל בשדה מציע ויטמין סי בכמות גבוהה משמעותית מתות שעמד שלושה ימים בקרור.
בנוסף, היציאה לאוויר הפתוח, הפעילות הגופנית של הליכה והתכופפות, ושעות השמש המבוקרות, כל אלה תורמים לבריאות הכוללת. מבוגרים שעוסקים בקטיף מקבלים מנת ויטמין דה. ילדים מבלים זמן רחוק ממסכים ובחיבור עם הטבע. כולם מרוויחים.
לילדים הקטיף הוא הרפתקה אמיתית. הם מתרגשים מכל פרי שהם מצליחים למצוא ולקטוף. הם רוצים להראות את הפירות שלהם להורים, לחברים, לסבים. הגאווה שלהם בלתי ניתנת להעלמה. גם ילדים שלא תמיד אוהבים פירות בדרך כלל יסכימו לטעום את מה שקטפו בעצמם.
הקטיף גם מלמד את הילדים שיעורים חשובים על אוכל. הם רואים שפרי לא מגיע מקופסה אלא מעץ או מצמח. הם מבינים את העבודה והזמן שנדרשים להפיק אוכל. הם מפתחים יחס מכבד יותר לאוכל ולמי שמייצר אותו. כל זה משפיע על ההרגלים שלהם בעתיד.
חוזרים הביתה עם שלל פירות וירקות. החלק הראשון הוא לאכול חלק מיד, טריים, בעודם בשיא הטעם. החלק השני הוא להכין מהם מאכלים מיוחדים. ריבת תות מתות שנקטף עצמי, סלט פירות מפירות שנקטפו, מיץ סחוט מהדרים, פאי תפוחים מתפוחים מהמטע.
חלק מהקטיף אפשר גם להקפיא לעונה הבאה. תות חתוך לקוביות שמוקפא משמש לסמותי ולקינוחים בכל השנה. תפוחים פרוסים שמוקפאים משמשים לפאי בעתיד. ביריד חקלאים אפשר גם להשלים עם פירות וירקות שלא מהקטיף ולהכין ארוחות שלמות מטרי הטרי ביותר.
אפשר לחפש באינטרנט "קטיף עצמי" עם שם האזור. גם משרד החקלאות מפרסם רשימת חוות. כדאי להתקשר מראש לבדוק זמינות, מחיר ושעות פעילות. רוב החוות פתוחות בעיקר בסופי שבוע ובחופשות.
בדרך כלל המחיר נקבע לפי משקל. הקטיף עולה פחות מקנייה במקרר רגיל אבל יותר משוק ירקות. הסיבה היא שהחוויה היא חלק מהמחיר. רוב החוות מציעות מחיר כניסה בנוסף לכמות שקוטפים, אבל זה משתנה.
קטיף בגשם לא נעים ולא בטוח, ולא תמיד אפשרי. חוות בדרך כלל סוגרות בימי גשם או דחיפים את הביקור. כדאי לבדוק מזג אוויר יום מראש ולתאם בהתאם. ימי שמש בריאה הם האידיאליים.
קטיף עצמי בשדות הוא שילוב מנצח של חוויה משפחתית, יציאה לטבע, חינוך לערכי החקלאות והנאה אמיתית מאוכל טרי במיוחד. זוהי הזדמנות לחבר את הילדים לעולם האמיתי של גידול המזון, לתת להם תחושה של הישג ועצמאות, ולקבץ זיכרונות משפחתיים שיישארו לזמן רב. במציאות העכשווית של ניתוק מהטבע, יציאה כזו היא מתנה לכל המשפחה.
רוצים לדבר איתנו? דברו איתנו בוואטסאפ
סלסלות טריות לעובדים, או קהילה שכונתית ליד הבית — בחרו איך להתחיל.