סיכום שנת התוצרת: המצטיינים של כל עונה
שנה שלמה של תוצרת טרייה היא מסע מתגלגל של טעמים, צבעים וריחות. כל עונה מביאה איתה את הכוכבים שלה, את הפירות והירקות שנמצאים בשיא הבשלות, האיכות והכדאיות.…
בארץ גדלים מגוון רחב של זני דלעת מעבר לדלעת הקלאסית הכתומה. הדלורית הירוקה והקטנה, דלעת הבקבוק הארוכה ויפת המראה, וזנים מקומיים נוספים מציעים גוון רחב של…
בארץ גדלים מגוון רחב של זני דלעת מעבר לדלעת הקלאסית הכתומה. הדלורית הירוקה והקטנה, דלעת הבקבוק הארוכה ויפת המראה, וזנים מקומיים נוספים מציעים גוון רחב של טעמים, מרקמים וצבעים. כל זן מתאים לשימוש מעט שונה במטבח, ויחד הם יוצרים עושר חורפי שראוי להכרה. במאמר זה נסקור את הזנים השונים ואת השימושים האהובים שלהם.
הדלורית היא דלעת קטנה יחסית, ירוקה מבחוץ עם בשר כתום עז בפנים. הקליפה שלה דקה יותר מקליפות דלעות אחרות, ובחלק מהמקרים ניתנת לאכילה לאחר אפייה. הטעם של הדלורית עדין, מתוק עז ומציע מרקם ענוג. היא משמשת במיוחד למילוי, לקליות בתנור ולתבשילים. הקטנה שלה הופכת אותה לבחירה אישית מצוינת.
בקנייה מדוכן ירקות בעונת הסתיו והחורף, חפשו דלורית יציבה עם קליפה ירוקה עזה.
דלעת הבקבוק, או הקראקפר נק, היא דלעת ארוכה בצורת בקבוק. החלק העליון צר והחלק התחתון מעובה. הקליפה שלה צהובה או כתומה בהירה. הבשר כתום ועדין, והטעם מאוזן בין מתיקות לעדינות. היא משמשת במרקים, בקליות בתנור, ובמילויים.
הקנייה מיריד חקלאים מקומי בעונה תאפשר לפגוש זנים שונים שלא תמצאו בכל מקום.
בארץ גדלים גם זנים אחרים. דלעת המסקרד, אדומה כתומה, גדולה ובעלת בשר עז. דלעת הסקווש המתוק, קטנה ומשולשת, בעלת קליפה מהקליפות הקלות יותר. דלעת אטליה, נטועה במסורת היהודית כדלעת לראש השנה. כל אחת מציעה אופי משלה, ומבחר שלהן יוצר עונת חורף עשירה.
בכל זן, הסימנים לאיכות דומים. קליפה יציבה ובלי כתמי שחור. צבע אחיד ועז של הזן. משקל גבוה יחסי לגודל. גבעול יבש ולא מת. הימנעו מדלעות עם כתמי רכות, נקודות עובש או נבטים. דלעת איכותית מבטיחה בשר עשיר וטעם מצוין.
זני הדלעת השונים משמשים לפי האופי שלהם. הדלורית הקטנה מתאימה למילוי אישי, חלק החותך את הקצה ומגלף, ממלא בבשר ואורז, ואופה. דלעת הבקבוק מתאימה לחיתוך לפרוסות עגולות, לאפייה בתנור. הזנים הגדולים יותר מתאימים למרקים גדולים שמספיקים למשפחה.
בכל זן, אפייה בתנור היא הדרך הקלאסית להבליט את הטעם. שמן זית, מלח, פלפל ותבלינים פשוטים כמו רוזמרין או טימין יוצרים מנת תוספת מצוינת. גם בקליות עם אגוזים ופירות יבשים, הדלעת יוצרת מנה חורפית עשירה.
דלעת ממולאת היא מנה קלאסית ומרשימה. חתכו את הדלעת לשניים, הסירו את הזרעונים, ומלאו בתערובת של בשר טחון, אורז, צנוברים ותבלינים. אפו בתנור עד שהדלעת רכה. גרסה צמחונית עם קינואה, ירקות ועדשים היא גם אפשרות מצוינת.
כל זני הדלעת מציעים ערכים תזונתיים גבוהים. הם עתירים בבטא קרוטן, בוויטמין סי, באשלגן ובסיבים תזונתיים. הדלעות הצבעוניות יותר מציעות יותר נוגדי חמצון. צריכת דלעת קבועה בעונה תורמת לחיזוק מערכת החיסון בעונה הקרירה.
דלעות שלמות נשמרות במקום קריר, יבש ומאוורר. הקליפות הקשות שלהן שומרות עליהן זמן רב, ממספר שבועות ועד חודשים שלמים. לא במקרר. דלעת חתוכה יש להעביר למקרר בקופסה אטומה, ושם תחזיק כשבוע. הקפאה של דלעת מבושלת אפשרית ושומרת על הערכים.
הדלורית והדלעת ערמונים נחשבות למתוקות במיוחד. הדלורית מציעה גם מרקם עדין יותר.
קליפת הדלורית דקה יחסית ואכילה לאחר אפייה. שתפו היטב לפני הבישול.
כמעט כל הזנים מתאימים. דלעת הערמונים והבקבוק הם בחירה קלאסית למרק. הזן הנפוץ והנוח בעונה הוא בחירה טובה.
תלוי בשימוש. למילוי אישי, דלורית. למרק לכמה אנשים, דלעת ערמונים. לפרוסות לקליה, דלעת בקבוק. לתבשיל גדול, דלעת מסקרד.
הדלורית, דלעת הבקבוק והזנים המקומיים הנוספים מציעים עושר של אפשרויות בעונת החורף. בחירה לפי השימוש המתוכנן, יחד עם אפייה נכונה ושמירה במזווה, יציגו את הדלעות במיטבן. בעונה, שווה לקנות מבחר זנים וליצור תפריט חורפי מגוון.
רוצים לדבר איתנו? דברו איתנו בוואטסאפ ונודיע לכם כשזני דלעת טריים הגיעו מהשדה.
סלסלות טריות לעובדים, או קהילה שכונתית ליד הבית — בחרו איך להתחיל.