סיכום שנת התוצרת: המצטיינים של כל עונה
שנה שלמה של תוצרת טרייה היא מסע מתגלגל של טעמים, צבעים וריחות. כל עונה מביאה איתה את הכוכבים שלה, את הפירות והירקות שנמצאים בשיא הבשלות, האיכות והכדאיות.…
הלפת היא ירק שורש עתיק שבמשך שנים רבות איבד מהפופולריות שלו במטבח הישראלי. בעידן המודרני, היא חוזרת לאופנה בזכות הערכים התזונתיים שלה והשימושים המגוונים…
הלפת היא ירק שורש עתיק שבמשך שנים רבות איבד מהפופולריות שלו במטבח הישראלי. בעידן המודרני, היא חוזרת לאופנה בזכות הערכים התזונתיים שלה והשימושים המגוונים במטבח. הלפת היא ירק חורף מובהק, עז בטעמה, פריך כשהיא נא וענוג כשהיא מבושלת. במאמר זה נסקור את הלפת, את הסימנים לאיכות ואת השימושים השונים שלה במטבח החורפי.
הלפת היא ירק שורש מהמשפחה של הצנון והכרוב. היא בעלת קליפה לבנה עם כתר סגול בחלקה העליון, ובשר לבן יציב. הטעם דומה במשהו לזה של הצנון, אבל עדין יותר ומאוזן עם נגיעת מתיקות. עונת הגידול של הלפת היא החורף, מחודשי נובמבר עד מרץ. במשך השנים, היא הייתה רכיב בסיסי במטבחי החורף האירופאיים והמזרח תיכוניים.
בקנייה מדוכן ירקות בעונת החורף, סביר שתפגשו לפת טרייה ואיכותית. לעיתים גם ביריד חקלאים אפשר למצוא לפת מהשדות הקרובים.
לפת טרייה מציגה קליפה חלקה, יציבה ולבנה, עם כתר סגול עז בולט. לחיצה עדינה אמורה להראות מוצקות מלאה. לפת רכה היא בדרך כלל ישנה ופחות איכותית. הגודל פחות חשוב מהמרקם. לפת קטנה ובינונית, בערך גודל אגרוף, בדרך כלל יותר עדינה במרקם הפנימי. לפת גדולה מאוד עלולה להיות סיבית או חזקה בטעמה.
אם הלפת עוד עם עלים, חפשו עלים ירוקים ושופעים. עלים בריאים מעידים על לפת שנקטפה לאחרונה.
הלפת רב גונית. אפשר לאכול אותה נא בפרוסות דקות בסלטים, או לבשלה בתבשילים חורפיים מנחמים. במנות אסייתיות היא משולבת בקליות עם שום ושמן. במרקים חורפיים אירופאיים, לפת היא רכיב חיוני שמוסיף עומק.
הלפת המבושלת במים עם תפוח אדמה ושמנת יוצרת פירה עדין שמשלים נפלא תבשילי בשר. גם בקליות בתנור עם שמן זית, רוזמרין ומלח, היא יוצרת תוספת מצוינת לארוחה.
הלפת נכבשת היטב. כבישה ביתית של לפת עם מלח, חומץ וקצת שמיר יוצרת תוספת מצוינת לארוחות חמות. בכבישה היא משמרת את הפריכות ומקבלת חמיצות נעימה. הלפת הכבושה היא חלק ממסורות מטבח עתיקות במזרח התיכון ובאסיה.
הלפת דלה בקלוריות ועתירה בוויטמין סי, באשלגן ובסיבים תזונתיים. היא גם מקור טוב לוויטמין בי שש ולחומצה פולית. העלים של הלפת, אם הם עדיין מחוברים, אכילים גם הם ועתירים בערכים. הלפת היא ירק מצוין בתפריט חורף בריא ומאוזן.
הכנת הלפת פשוטה. שטיפה במים, קילוף קליפה דקה, וחיתוך לפי המתכון. לבישול במרק או בתבשיל, חתכו לקוביות. לקליה בתנור, חתכו לחתיכות גדולות יותר. למנת פירה, בשלו במים רותחים עם תפוח אדמה עד שהירקות רכים, אחר כך מעכו עם חמאה ושמנת.
הלפת נשמרת במקרר במגירת הירקות. אם היא הגיעה עם עלים, הסירו אותם לפני האחסון. בשקית אטומה היא תחזיק כשבועיים. הלפת אינה רגישה כמו ירקות עלים, ולכן היא ירק בסיסי שתמיד שווה לשמור במזווה החורפי.
במהלך השנים, ירקות מודרניים תפסו את מקומה במטבח. אבל בעידן של חזרה למקור ולמסורת, הלפת חוזרת לתפריט.
כן, העלים אכילים וטעימים. הם דומים לקייל בטעמם, ומתאימים לאידוי או לתוספת לסלטים.
הלפת מציגה טעם עדין עם נגיעת מרירות. בבישול, החריפות נעלמת והטעם הופך מתוק יותר.
הלפת קצרה ועגולה עם כתר סגול. הקולורבי גדל מעל פני הקרקע ובעל צבע אחיד יותר ועלים בולטים.
הלפת היא ירק שורש שראוי לחזור לתפריט החורפי הישראלי. היא מציעה טעם ייחודי, ערכים תזונתיים גבוהים ושימושים רחבים. בעונת החורף, שווה לנסות לפת בכל מתכון אפשרי ולגלות מחדש את הירק העתיק הזה.
רוצים לדבר איתנו? דברו איתנו בוואטסאפ ונודיע לכם כשלפת טרייה הגיעה מהשדה.
סלסלות טריות לעובדים, או קהילה שכונתית ליד הבית — בחרו איך להתחיל.