פחמימות איכותיות לספורטאים: בטטה, בננה ותמר
פחמימות הן הדלק המרכזי של הגוף בזמן פעילות גופנית, ולמרות שבשנים האחרונות הן זכו לתדמית בעייתית, עבור ספורטאים הן רכיב חיוני שאי אפשר לוותר עליו. השאלה…
איך בוחרים בטטה שתצא מתוקה מהתנור: מבחן הציפורן בקליפה, הקצוות המחודדים, ההבדל בין כתומה ללבנה, ומה לעשות איתה בבית כדי שתחזיק חודש.

רוב האנשים ניגשים לארגז הבטטות ולוקחים את הגדולות ביותר. זו בדיוק הטעות. השאלה איך בוחרים בטטה נפתרת בעיקר באצבעות ולא בעיניים — שתי בדיקות של חמש שניות בקליפה ובקצוות, והשאר הוא העדפה אישית של מרקם. בטטה שנבחרה נכון תצא מהתנור מתוקה ורכה בלי שתוסיפו לה כלום; בטטה שנבחרה לא נכון תישאר סיבית, או תתגלה כשחורה מבפנים אחרי שכבר קילפתם אותה.
העבירו ציפורן על הקליפה בלחץ קל. אם היא נשארת במקומה — הבטטה עברה ייבוש (curing) אחרי הקטיף, הפצעים שלה הגלידו, והיא תחזיק שבועות במזווה. אם הקליפה נקלפת ומתגלגלת כמו נייר דק, זו בטטה שנעקרה מהאדמה לפני יומיים ולא הספיקה להתייבש. היא לא מסוכנת, היא פשוט מימית יותר, פחות מתוקה, ותתחיל להתרכך תוך שבוע.
מסוף אוגוסט ועד נובמבר מגיע היבול הישראלי הטרי מהשדה, וזו התקופה שבה באמת כדאי לעשות את מבחן הציפורן — חלק מהבטטות עוד לא הספיקו לעבור ייבוש מלא. מנובמבר והלאה, לאורך כל החורף, רוב מה שבארגזים הוא יבול מאוחסן שכבר התייצב, והבדיקה החשובה עוברת למישוש ולקצוות.
אחרי הציפורן, לחצו באגודל. בטטה טובה קשה לגמרי, בלי שום נקודה שנכנעת. שקעים רכים, קמטים לאורך, או קליפה שנראית מכווצת — כל אלה מעידים על בטטה שישבה יותר מדי זמן ואיבדה מים. היא עדיין אכילה, אבל היא תתייבש בתנור במקום להתקרמל.
כאן נמצא כל המידע. בטטה מתחילה להירקב מהקצוות המחודדים, כי שם היא נחתכה מהשורש ושם הפצע פתוח. בדקו את שני הקצוות: הם צריכים להיות יבשים, בהירים, אטומים. קצה שחור, שקוע, לח או דביק — החזירו אותה לארגז.
הריקבון הזה שונה מכתם על תפוח. הוא מייצר בבטטה חומרים מרים שנודדים פנימה הרבה מעבר לאזור הצבוע, והם לא נעלמים בבישול. אנחנו רואים את זה אצל לקוחות שמנסים לחתוך את השחור ולהציל את השאר, ואז כל התבנית יוצאת מרירה. בטטה עם קצה רקוב היא בטטה שזורקים.
בטטה ארוכה ודקה יחסית, בעובי אחיד לאורך, נאפית במידה אחידה ומהר. בטטה עבה בבטן ודקה בקצוות תסיים כשהקצוות שרופים והמרכז עדיין קשה.
לקוביות ולמרק זה לא קריטי; לאפייה בחצאים או בשלמותה, כדאי לבחור שלוש-ארבע בטטות בגודל דומה כדי שכולן ייצאו יחד.
ההבדל בין הזנים גדול יותר מההבדל בין בטטה בינונית לבטטה מעולה, ורוב האנשים לא מודעים אליו.
הזן הנפוץ בישראל, עם קליפה ורדרדה-נחושתית ובשר כתום. עשירה בעמילן שמתפרק לסוכר בחום, ולכן היא זו שמתקרמלת בתנור ויוצאת רכה ולחה. זו הבחירה למאפה, לפירה, לצלייה עם שמן זית וחמאה.
קליפה בהירה יותר, בשר קרם. יבשה, קמחית, טעם שמזכיר ערמונים ופחות מתוק. מצוינת בתבשילים שבהם לא רוצים שהיא תתפרק — צ'ולנט, מרקים סמיכים, תבשילי בשר. אם ניסיתם פעם לאפות אותה וחשבתם שקיבלתם בטטה גרועה, קיבלתם פשוט זן אחר.
נדירה יותר בשוק המקומי ומגיעה בעונות מסוימות. הבשר קשה ודחוס, הצבע נשמר גם אחרי בישול, והמתיקות עדינה. יפה מאוד בפרוסות צלויות.
שלושה דברים גורמים לאנשים לפסול בטטות מצוינות:
והערה שחוסכת בלבול: הכלל של תפוח האדמה, שלפיו ירוק וסולנין מסוכנים, לא רלוונטי לבטטה. היא ממשפחה אחרת לגמרי ולא מייצרת סולנין. גם נבטים קטנים שצצים עליה אינם בעיה — מסירים אותם והבטטה עצמה בסדר.
לא במקרר. מתחת ל-10 מעלות הבטטה סופגת נזק קור, המרקם הופך קשה וגרגירי באמצע, והיא מפתחת טעם עמילני משונה שלא יורד בבישול. זו הסיבה שבטטה שישבה שבוע במגירת הירקות של המקרר מאכזבת בתנור.
המקום הנכון הוא ארגז פתוח או שקית נייר, בפינה חשוכה ומאווררת במטבח או במזווה, בטמפרטורת חדר. אל תשטפו לפני האחסון — שוטפים רגע לפני הבישול. בתנאים האלה בטטה שעברה ייבוש מחזיקה שלושה עד ארבעה שבועות בקלות, ולפעמים חודשיים בחורף.
אצלנו בשוק עוטף הבטטות מגיעות מהחקלאים של העוטף ימים ספורים אחרי הקטיף, בארגזים ולא במגשי צלופן, כך שאפשר להרים כל אחת ולבדוק אותה. זה בדיוק איך בוחרים בטטה בלי לנחש. אם מעניין אתכם למה בטטות החורף מתוקות במיוחד, כתבנו על זה כאן.
הגודל לא קובע טעם. הוא קובע זמן אפייה. בטטות בינוניות בגודל דומה מסיימות יחד בתנור, ולכן הן הבחירה הנוחה. בטטה ענקית אחת תצטרך כמעט שעה שלמה עד שהמרכז שלה מתרכך.
לא. מסירים את הנבטים ביד ומשתמשים בבטטה כרגיל, בתנאי שהיא עדיין קשה. נבטים הם סימן שהיא מתחילה להתעורר — בשלו אותה בימים הקרובים.
לפי המשקל והקצוות. בטטה בריאה מרגישה כבדה יחסית לגודלה וקשה לחלוטין. קלילות חריגה, ריח מתקתק של תסיסה, או קצה כהה ולח, מעידים כמעט תמיד על נזק פנימי.
חיה לא — היא יוצאת מימית ורכה אחרי ההפשרה. אפויה או מבושלת כן — קוביות צלויות או פירה נשמרים מצוין עד שלושה חודשים בהקפאה. אם קניתם כמות גדולה בעונה, זו הדרך הנכונה לשמור אותה: אופים הכול ביחד ומקפיאים מנות.
החנות של שוק עוטף שולחת פירות וירקות מחקלאי העוטף — נקטפים בסמוך למשלוח ומגיעים עד הבית.