הקיווי הוא פרי ייחודי שמציע בשר ירוק עז עם זרעונים שחורים קטנים, וטעם מתוק חמוץ מאוזן. הקליפה החומה והפלומתית מסתירה את הצבעוניות שבפנים, ומסייעת לפרי לשמור על טריות לאורך זמן. אבל הקיווי משחק תפקיד ייחודי בקנייה. רוב הקיווי שמגיע למדפים עדיין לא בשל לחלוטין, ונדרש זמן הבשלה בבית כדי להגיע לרכות ולמתיקות האופטימליות. במאמר זה נסקור איך מזהים קיווי בשל, איך מזרזים את ההבשלה ואיך משתמשים בו במטבח.
מה לבדוק בקנייה
הקיווי שמגיע לחנויות לרוב קשה מאוד למגע. זה תקין ומתאים אם מתכננים לאכול אותו רק בעוד יום או יומיים. אם רוצים לאכול היום, חפשו פירות שנכנעים מעט ללחיצה עדינה. הם אמורים להיות גמישים ולא קשים כמו אבן, אבל גם לא רכים מדי. הקיווי האידיאלי מציג מצב ביניים שבו הוא קצת רך אך עדיין יציב.
הקליפה צריכה להיות שלמה, ללא חתכים, ללא נקודות עובש או רכויות מקומיות. בדוכן פירות איכותי תמצאו בדרך כלל פירות בקטגוריות שונות, חלקם קשים יותר וחלקם בשלים. אפשר לתכנן קנייה לפי השימוש המיועד.
איך מזרזים הבשלה
אם קניתם קיווי קשה ורוצים להבשילו, יש כמה שיטות יעילות. השיטה הקלאסית היא הנחת הקיווי בשקית נייר עם בננה או תפוח. שני הפירות הללו משחררים גז אתילן שמזרז את ההבשלה. בתוך יום או יומיים, הקיווי יהפוך רך ועסיסי. אם רוצים האטה של ההבשלה, אפשר להחזיק את הקיווי במקרר.
חשוב לבדוק את הפרי מדי יום בעת ההבשלה, מכיוון שהקיווי מהיר לעבור משלב הבשלות לשלב הרכות המוגזמת. ברגע שהוא רך אבל יציב, זה הזמן לאכול אותו.
זני קיווי שונים
בארץ אפשר למצוא בעיקר את הזן הקלאסי, הזיווי הירוק עם בשר ירוק ומבחר זרעונים שחורים. בנוסף, ישנם זנים זהובים בעלי בשר צהוב או צהוב כתום, מתוקים יותר ופחות חמוצים, וקליפה חלקה יותר בלי פלומה. הזן הזהוב פחות נפוץ אבל זמין בחלק מהחנויות המתמחות.
בנוסף, ישנו זן הקיוויברי, שהוא פרי קטן בגודל ענב. אפשר לאכול אותו עם הקליפה, וטעמו מתוק במיוחד. הזנים המיוחדים זמינים בכמויות מוגבלות. קנייה מיריד חקלאים עשויה לחשוף אתכם לזנים נדירים יותר.
קילוף ואכילה
הקיווי נאכל בקלות. רוב האנשים חוצים אותו לשניים ואוכלים בכפית מהקליפה. אפשר גם לקלף בסכין דקה ולחתוך לפרוסות. הקליפה החומה אכילה לחלוטין ועשירה בסיבים, אם כי הפלומה שלה אינה לטעם של רבים. מי שמעוניין לאכול את הקליפה צריך לשטוף אותה היטב לפני האכילה.
שימושים במטבח
הקיווי משתלב נפלא בסלטי פירות, ביוגורט ובקערות גרנולה. הוא מוסיף צבע ירוק עז ושילוב טעם מתוק חמוץ. בקינוחים אישיים, פרוסות קיווי על קרם וניל יוצרות מנה אלגנטית ויפה. גם בעוגות פירות, הקיווי מוסיף ניגוד צבעוני נהדר.
חשוב לדעת שהקיווי מכיל אנזים בשם אקטינידין שמפרק חלבונים. לכן בשילוב עם מוצרי חלב כמו ג'לטין או יוגורט, התערובת לא תתייצב כמו שצריך. במתכוני ג'לטין יש להוסיף את הקיווי בסוף או להשתמש בקיווי מבושל.
ערכים תזונתיים
הקיווי עתיר במיוחד בוויטמין סי. למעשה, פרי קיווי בגודל בינוני מכיל יותר ויטמין סי מתפוז. הוא גם מקור טוב לוויטמין קיי, אשלגן, סיבים תזונתיים ונוגדי חמצון. הקיווי נחשב מסייע במערכת העיכול בזכות הסיבים והאנזימים שבו.
אחסון נכון
קיווי שעדיין לא הבשיל אפשר להחזיק בטמפרטורת החדר עד שיתרכך. ברגע שהוא בשל, יש להעבירו למקרר, שם הוא יחזיק עוד שבוע. בקופסה אטומה הוא מחזיק עד עשרה ימים. קיווי בשל לחלוטין שלא נאכל ניתן להקפיא בקוביות לשייקים ולקינוחים.
שאלות נפוצות
למה הקיווי שורף את הלשון
השריפה נובעת מאנזים האקטינידין שמפרק חלבונים בקרום הפה. בפרי בשל מאוד התופעה פחותה.
אפשר לאכול את הקליפה של הקיווי
כן, הקליפה אכילה ועשירה בסיבים, אם כי לא לכל אחד הטעם מתאים. הקפידו לשטוף היטב לפני אכילה.
איך יודעים שהקיווי מוכן לאכילה
לחיצה עדינה אמורה להראות גמישות עדינה אך לא רכות מוגזמת. הפרי צריך להיכנע מעט בלי לקרוס.
הזמן בו הקיווי הכי מתוק
הקיווי בשיא הטעם כאשר הוא רך מעט אבל עדיין יציב. עוד יום או יומיים מעבר לכך הטעם דועך.
לסיכום
הקיווי הוא פרי שדורש הבנה של תהליך ההבשלה כדי לזכות בחוויה הטובה ביותר. קנייה מתוכננת לפי השימוש, זירוז הבשלה בעת הצורך והכרת זני הקיווי השונים יבטיחו שהפרי הזה יהיה בשיא טעמו בכל אכילה.
רוצים לדבר איתנו? דברו איתנו בוואטסאפ ונבחר עבורכם קיוויים בדיוק במצב שאתם רוצים.
